השם של תערוכתה הראשונה של שמס הווארי זועבי באולם התצוגה במרכז התרבות על שם מחמוד דרוויש בנצרת, After Party , טעון במשמעויות  מרובות ומעניינות מבחינה אישית וקולקטיבית כאחת. מקצתן טמונות בשם עצמו, ומקצתן נחשפות באמצעות שימושים חזותיים הקשורים לחיי היום-יום שלה/שלנו ולהיסטוריה הגדושה זיכרונות, סיפורים וסמלים.

במשמעות הראשונה, אשר נובעת מהשם עצמו, אנו מזהים התייחסות ברורה לרגע שבא "אחרי", הרגע שמעסיק את התודעה והלב בזמן שאנו מצפים לו בלי לדעת לאן יוביל אותנו. רגע שהופך בן-רגע לגורם משפיע ומכריע בחיינו, הופך את הקערה על פיה ובו בזמן מכוון את מה שנהיה לאחריו. 

במבט ראשון הסמלים שאנו רואים מולנו נראים רגילים ופשוטים, אך למעשה הם מורכבים וטומנים בחובם מטענים רגשיים רבים, הכרוכים בשורשיה של חוויה קיומית, אנושית, תרבותית, פוליטית, חברתית ורגשית.

התערוכה כוללת שתי סדרות של עבודות ששמס עבדה עליהן בו בזמן. בסדרה אחת מקבלת העז השחורה  מקום מרכזי. זו העז שהכיבוש אסר על גידולה, בכוונה לשנות את הגיאוגרפיה של המקום ובתקווה לנכס את הזיכרון שסירב להתמסר ולהיכנע לו. העבודות בסדרה זו נעשו מחתיכות בד שאספה שמס וציפתה בדבק, בניסיון לאחות את הרסיסים – ביטוי לתקווה שנאבקת באובדן. בסדרה השנייה אנו רואים שרידי בית שחלונותיו היו מעוטרים בוורדים חיים בגוונים עזים ותמונות משפחה שאיננה עוד.

שמס משתמשת בשאריות בד לא-מעובדות. קרעי בד הוכתמו בשיני הזמן, שלאמנית אין שליטה עליו. היא מוסיפה כתמים של חומרים טבעיים כגון פירות, שמן, קפה ותבלינים, כמו ילדה שובבה המשחקת בשכונה, ששמלתה הוכתמה מבלי משים. הציורים, המבוססים על תמונות מאלבום אישי של העבר היפה ומההיסטוריה של פלסטין, מדגישים את הקשר העמוק בין האישי לקולקטיבי.

שמס משתמשת גם בכלור, שבחיי היום-יום שלנו נועד למחוק את  הכתמים, לנקות "ולטהר" את הלכלוך הלא- רצוי שנצבר במהלך הזמן. היא משחקת בין מעשה ה"לכלוך" ל"טיהור" ובונה סדרה של יצירות שקשה לייחס לז'אנר ספציפי באמנות העכשווית, אך את שורשיהן אנו מוצאים באמנות מודרנית ופוסט-מודרנית מתחילת המאה הקודמת, כאשר אמנים נפרדו מהמוּכָּר ומהשימושים בעפרונות, גרפיט, פחם, צבעי מים, שמן, אקריליק וכו', שמלווים את האמנות הפלסטית זה עידנים. היציאה מהמסגרת ופתיחת הדרך לשימוש בחומרים יום-יומיים איפשרו קירוב של האמנות לחיים, בניסיון לנסח מחדש את היחסים ביניהם.

התערוכה After Party חושפת בפנינו שפה אמנותית ייחודית של אמנית בתחילת דרכה ומעלה שאלות רבות על האמנות, על המרחבים העצומים שלה ועל התפקיד שבכוחה למלא.

אוצר: פריד אבו שקרה