בתערוכה "רעש ירוק" מציג רונן זן (נ. 1990 בשפרעם) עבודות מהשנים האחרונות שממשיכות את עיסוקו במנגנונים ובסימנים של צילום, של זיכרון, של נוף ושל זהות. שאלות ועמדות ביחס לנוף המקומי ולחברה הדרוזית הן מניע מרכזי בעבודות שלו.

רעש ירוק הוא אות או טון רציף, הממוקם באמצע הטווח של הרעש הלבן, המכיל את כל טווח תדירויות הצליל. הרעש הירוק מדמה את צלילי הבסיס של הטבע, ללא צלילים המופקים בידי אדם. מתוך הרעשים הצבעוניים, רעשי רקע או תנודות המתרחשות בסביבה, שמשמשים ליצירת אפקטים קוליים סביבתיים, הוא מוגדר כ"רעש הרקע של העולם". על אף שהוא מכונה "רעש", השמעתו יכולה לסייע בהירדמות, בהירגעות ובריכוז.

הירוק הוא מוטיב חוזר בעבודות רבות של זן, וטבעו המרובה מצוי במסך הירוק שהאמן מייצר, מסמן או מתעד. המסך הירוק, אותו אביזר צילומי שמשמש ליצירת רקעים מתחלפים המדמים סביבה, משמש בעבודות כאלמנט אסתטי, קונספטואלי וסימבולי גם יחד. הוא מסמן הפשטה של רקע, של סביבה, ושל שינוי והתחלפות.

הכפילות של הרעש – טירדה, זמזום, התרחשות בלתי פוסקת, אבל גם רקע רציף, בסיס היציב לקיומו של העולם – נמצאת בלב רבות מעבודותיו של רונן זן ומניעות פעמים רבות את הפעולות המובילות להן. תהליך העבודה שלו מתאפיין בניסיונות לפענח את סביבתו, לייצב ולזקק אותה. "אני מנסה לשמוע את הרעש בצורה שקטה," כותב האמן, "שיהיה לי זמן להתבונן ולהבין, לחשוב ולהפנים". ניסיונות אלה נתקלים בשיבוש, בתקלה או בקלקול, שדווקא בהם טמונות הפואטיקה והאסתטיקה של העבודות.

סדרת העבודות "זיכרון דהוי", למשל, מתחקה אחר תצלום משפחתי שנושא זיכרון לא מוחשי, חמקמק, אבל טבוע היטב בד.נ.א. בתמונה שהוא סורק, מגדיל, מחלק ומדפיס, מופיעים בני המשפחה יחד כשהם מנופפים אל המרחק – אל נמען שנמצא מעבר לגדר הביטחון, אל בני משפחה שנמצאים בעברה הסורי של רמת הגולן: "תצלום משפחתי רגיל לכאורה… שמתאר מנהג אינטימי משפחתי בד בבד עם רגע היסטורי טעון". בהדפיסה את חלקיו השונים של התצלום המוגדל, כשלה המדפסת. היא לא הצליחה להדפיס את כל חלקי התמונה והמשיכה בפעולתה על אף שהדיו הלך ואזל. תהליך התרוקנות הדיו הופך בעבודה לתהליך יצרני, למנוע האסתטי שמפעיל את מנגנון היצירה דווקא מתוך החסר והנעלם.

פתיחה חגיגית: 21.1.23 בשעה 12:00
נעילת התערוכה: 15.8.23
התערוכה פתוחה בכל יום א'-ה' ובשבת
בין השעות 9:00-15:00.

אוצרת: לאה אביר